כשהמתבגרת לוהטת השיער התעשתה על חוף בתולי, היא בתחילה התבלבלה ממצב העירום שלה. השמשות המוקדמות נצצו מצורתה ללא רבב, והדגישו את החזה הקטנטן שלה. היא הייתה נודיסטית צעירה, לא מודעת לכל לבוש, לא מוטרדת מהסביבה שלה. זה היה המקדש שלה, רחוק מגבולות החברה, שם יכלה להתענג על עצמה הטהורה. ובכל זאת, שאלה תמהה השתהתה - מי היה יכול להשאיר אותה כאן? האם זו הייתה בת לוויה שובבה או חברה בוגדנית? התעלומה נותרה לא פתורה, רק מוסיפה לפתיית מצבה הבודד על החוף. בעודה סורקת את החול, לא יכלה להתנער מתחושת הצפייה. אבל היא היתה גמישה, מנעליה הלוהטים תחת השמש, שדיה הקטנים בולטים על רקע האוקיינוס העצום. זה היה עולמה, עולם של חופש וחקירה, עולם שבו היא הייתה אלת המשחק שלה עצמה.